טעם וריח שכולו בפרח

סקירה על כשות מה הוא מועיל לנו בתור יצרני בירה באיזה דרכים ושיטות שונות אפשר להשתמש בו ואיך זה בא לידי ביטוי בבירה לפי ניסיונינו

הכשות הוא בן למשפחת צמחי הקנאביס הוא ידוע בשמו המדעי humulus lupulus, בתהליך יצירת הבירה אנחנו משתמשים בפרחים היבשים של הצמח הכשות הנקבי, התפקיד של הכשות הוא הוספת טעם וריח וחומצות אלפה שהם החומר המשמר של הבירה וכחומר מייצב לקצף.

הכשות משמש אותנו בתעשיית הבירה כבר 1200 שנה.

שימושים רפואיים, קוסמטיים, תוספות טעם במשקאות, כמזון לבהמות וכדוחה חרקים כל אלה הם שימושים נוספים לצמח הכשות.

את צמח הכשות מגדלים בכרם או במטע vine (לא בטוח איך זה בעברית) תולים את הצמחים על חוט גבוה כ-8 מטר והצמחים נראים ממש כמו עמודים תלויים כאלה ושורשיהם יורדים עמוק לאדמה כ- 5 מטר עומק.

צמח הכשות יכול לגדול במגוון סוגי אדמה ובמגוון תנאי מזג אוויר האידאלי זה אדמה אוורירית ובלי מכות חום צמח הכשות לא אוהב חום קיצוני מידי, את פרחי הכשות קוטפים כשהצמח בוגר קטיף ידני או ממוכן, כשהפרחים טריים יש להם הרבה לחות וצריכים להתייבש ולהתיישן לפני שנוכל להשתמש בהם בבישול הבירה, מגדלות הכשות הגדולות בעולם הם גרמניה, ארה"ב, צ'כיה, סין ואנגליה.

יישום הכשות בבירה בא לידי ביטוי בשתי דרכים עיקריות, הראשונה בשלב הרתיחה והשנייה בסוף התסיסה האלכוהולית, בשלב הרתיחה ההקבלה הכי נוחה היא תיון של תה, פרחי הכשות מתנהגים דומה ככל שנרצה טעם מריר שהוא יותר במעטפת של חלל הפה נשים את הכשות ב60 דקות של הרתיחה והוא יקבע את רוב הIBU ונרצה לשים שם כשות יחסית גנירי ככל שהכשות נמצא פחות זמן ברתיחה הוא פחות מוסיף לIBU ויותר נותן טעמים פירותיים/פרחוניים/עשבוניים וכו.. ככה נוכל לכוון את הטעם של הבירה שאנחנו רוצים לקבל.

בסוף התסיסה ממש יומיים/שלושה לפני ששופים ומבקבקים אפשר להוסיף כשות תהליך זה נקרא dry hop אנחנו קוראים לזה הכשתה, משתמשים בשיטה זו לסגנונות הIPA המפורסמים לחיטה אמריקאית וכו.. התוצר יוצא בירה מלאה בריח וטעם של פרח הכשות ולפעמים אפילו מחכים כחודש (לפעמים יותר) עד שהבירה מוכנה לשתייה, בהכשתה של בירות הIPA שלנו אנחנו מוסיפים 10 גרם כשות לקילו בירה.

לצרף לינק של טבלת הכשות שטייש עשה

אולי לינק למחש